תכנים לפודקאסט

איך פודקאסט יכול לשמש ככלי לימודי מעולה במוסדות אקדמיים, בחברות, ארגונים ועוד

איך פודקאסט יכול לשמש ככלי לימודי מעולה

אני מזמן כבר אומרת שפודקאסט הוא כלי שיווקי מעולה, הוא כלי להעברת הידע שלכם, לחיזוק הקשר עם קהל היעד שלכם, משפר יכולות וורבליות, מפתח קשרים עסקיים, מחזק את המותג ותורם בסופו של דבר גם להגדלת העסק וההכנסות.

ובאמת ניכר שהמון עסקים כבר מקימים פודקאסטים כאלו, וחברות מקימות פודקאסטים מסחריים.

מפרסמים כבר הבינו את הפוטנציאל הגלום בפודקאסטים והרבה פודקאסטרים מתחילים להרגיש מחוזרים עם הצעות לחסויות / פרסומות.

בתקופה הכבר לא כל כך אחרונה דווקא יש התעניינות גוברת גם בניסיון של ארגונים, חברות ואפילו מוסדות אקדמיים לפצח איך פודקאסט יכול לשמש גם ככלי לימודי, ולא רק ככלי שיווקי.

רק בשנה האחרונה העברתי כמה וכמה הרצאות והשתלמויות למוסדות אקדמיים שונים, ולכן החלטתי לרכז פה איך פודקאסט יכול לשמש גם ככלי לימודי מעולה.

בלייב דיברתי על הנושאים הבאים:

  • פתיח, דברי פתיחה והצגת הנושא – מדקה 5:03
  • למה בחרתי לדבר על הנושא? – מדקה 1:36
  • פודקאסט ככלי לימודי עבור עסקים – מדקה 3:42
  • פודקאסט ככלי לימודי עבור חברות וארגונים – מדקה 12:13
  • פודקאסט ככלי לימודי עבור מרצים ומוסדות אקדמיים – מדקה 17:24
  • סיכום הנושא – מדקה 25:02
  • דברי סיום – מדקה 27:19

כדי לקבל עדכונים בכל פעם שאעלה ללייב הצטרפו לרשימת התפוצה שלי בקישור הזה (אל דאגה, אני לא מציקה יותר מדי) ועשו לייק לעמוד הפייסבוק של “אודיובריין – פודקאסטים לעסקים”.

הקלטת הלייב

האזנה כפודקאסט

סיכום בנקודות

פודקאסט ככלי לימודי עבור עסקים:

יצירת קורסים מקצועיים כפודקאסט או הנגשת קורסים קיימים כפודקאסט כאלטרנטיבה למי שרוצה להאזין איפה ומתי שנוח לו

יצירת פודקאסט מקצועי עם תכנים מקצועיים – יכולים להיות נגישים לכלל דרך כל הפלטפורמות (פודקאסט ציבורי) או נגישים רק לאנשים ספציפיים (נניח לקוחות) באמצעות פודקאסט פרטי

הקלטת הרצאות שמעבירים בכנסים, בארגונים וכו’ והעלאתם כפודקאסט כחומר העשרה נוסף או כהרצאות ממוקדות על נושאים ספציפיים

ניתוחי מקרה / תהליכים שעברו ביחד עם לקוחות – גם כטסטימוניאל להצלחה, וגם לתת לאורך הפודקאסט את הכלים והשיטות שהשתמשו בהם עם הלקוחות

ניתוחי מקרה / מתן ייעוץ ממוקד בלייב (מוקלט כפודקאסט) – ללא / עם עלות לעשות ניתוח מצב בלייב, כלומר: להקליט את הניתוח כפודקאסט ואז להפיץ אותו. כמובן שיהיה בהסכמת המרואיין. לדוגמא: הפודקאסט של רוזין רוזנבלום שנתנה ייעוץ שיווקי בלייב בפודקאסט שלה לעסקים במהלך תקופת הקורונה.

עסקים שיש להם פודקאסט ככלי שיווקי: יעל גלזר וערן שטרן, שניהם התראיינו בפודקאסט שלי “מאחורי המיקרופון” על כמה הפודקאסטים תורמים להם מבחינה עסקית ושיווקית

פודקאסט ככלי לימודי עבור חברות וארגונים:

כלי להעשרת הידע של העובדים בחברה / הארגון – בחברות וארגונים גדולים יש לרוב מרכזי הדרכה המעבירות הדרכות לעובדים. ניתן להקליט חלק מהתכנים כפודקאסט כהשלמה / כהעשרה / במקום הדרכות.

מעולה מבחינת חיסכון במשאבים – מקליטים פעם אחת והרבה אנשים יכולים להאזין.

כלי ליצירת עניין עבור העובדים – פודקאסטים שהעובדים עצמם מקימים בארגון בשביל הארגון / החוצה לקהל היעד של הארגון. יוצר עניין, מחזק את הקשר עם הארגון, מטמיע טוב את הערכים ואת החזון של הארגון

לחיזוק הקשר עם העובדים – ראיונות ומאחורי הקלעים עם העובדים והמנהלים בארגון

פודקאסטים של חברות וארגונים: שופרסל, לייף בייבי, דורקס, עלי שלכת ועוד ועוד…

פודקאסט ככלי לימודי עבור מרצים ומוסדות אקדמיים (בתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות וכו’…):

כלי מעולה להעברת החומר בצורה חדשנית ומעניינת והטמעתו בצורה מיטבית – כחלק מההכנה לשיעור (חומר רקע להאזנה במקום לקריאה), כחומר משלים לאחר השיעור, כחומר העשרה נוסף. אפשר להקליט את התכנים פעם אחת ולהשתמש בהם שוב ושוב

ככלי שיווקי – מאפשר להגיע לקהל חדש, לדבר על נושאים הרלוונטיים לקהל המתעניינים על מנת למשוך אותו להגיע לימים הפתוחים ואז להירשם. אפשר לקיים שיחות / ראיונות עם בוגרי המוסד האקדמי ואיפה הם היום (מעולה ככלי שיווקי)

ככלי לחיזוק המותג של המוסד האקדמי – המוסד ייתפס ככזה המאמץ טכנולוגיות חדשות המותאמות לדור הצעיר

ככלי לחיזוק הקשר עם הסטודנטים – לתת להם לקחת חלק בכתיבה, בהנחיה, בשיווק ובהפצה כדי להגדיל את תחושת השייכות, עוזר להטמיע את החומר בצורה מעניינת או ממש לאפשר לסטודנטים ליצור תוכניות פודקאסט על החומר הנלמד

ראיונות אישיים עם סגל האקדמיה (מאחורי הקלעים) – תורם גם לחיבור עם הסטודנטים הקיימים וגם נותן הצצה למי ששוקל להירשם למוסד האקדמי

הנגשת מחקרים רלוונטיים בצורה מעניינת באמצעות הפודקאסט

דוגמאות למוסדות אקדמיים בארץ יש להם פודקאסט:

  • אוניברסיטת תל אביב – חפירות וירולוגיות, זמנים
  • אוניברסיטת בן גוריון – הפודקאסטים של האגודה הסטודנטיאלית
  • אוניברסיטת בר אילן – בר דעת אפליקציית הפודקאסטים שלהם
  • אוניברסיטת אריאל – החדשנים

דוגמאות למרצים שיש להם פודקאסט – ד”ר אילן אבקסיס שהתראיין בפודקאסט שלי (מומחה לתנ”ך ומזרח קדום), ד”ר ליאורה רביד, ד”ר תמר עילם גינדין, ד”ר כרמל וייסמן (חוקרת ומרצה בנושאי תרבות דיגיטלית)

לסיכום:

אם מעניין אתכם ליצור פודקאסט לימודי אני ממליצה לכם להאזין לפודקאסטים שציינתי בלייב ולנסות לפצח את הקונספט המתאים עבור הפודקאסט שלכם

חשבו על קהל היעד שלכם ונסו למצוא את הדרך הנכונה עבורכם על מנת שהפודקאסט אכן יהווה כלי יעיל ושימושי לכם ולקהל שלכם

באילו ימים ושעות כדאי לפרסם פרקים חדשים בפודקאסט

באילו שעות וימים כדאי לפרסם פרקים חדשים בפודקאסט?

באילו שעות וימים לפרסם פרקים חדשים בפודקאסט?

זו אחת השאלות הנפוצות אצל אנשים שרק מתחילים פודקאסט, וזו שאלה שחוזרת על עצמה המון פעמים.

בלייב דיברתי על הנושאים הבאים:

  • פתיח ודברי פתיחה 0:00
  • למה החלטתי לדבר על הנושא 1:45
  • האם זה משנה באילו שעות וימים מפרסמים פרקים חדשים? 3:20
  • מה אפשר לעשות כדי לקבל יותר נתונים? 5:56
  • כמה מילים לסיכום 13:15
  • ניתוח מקרה (סיכום המקרה ותשובה שלי בהמשך הפוסט) 14:23
  • הודעות ודברי סיום 24:36

כדי לקבל עדכונים בכל פעם שאעלה ללייב הצטרפו לרשימת התפוצה שלי בקישור הזה (אל דאגה, אני לא מציקה יותר מדי) ועשו לייק לעמוד הפייסבוק של “אודיובריין – פודקאסטים לעסקים”.

הקלטת הלייב

האזנה כפודקאסט

סיכום בנקודות

האם זה משנה באיזו שעות וימים מפרסמים פרק?

כן ולא

כן – כי יכול להיות שיש לכם קהל שיש שעות שבהן הוא תמיד יותר פנוי / לא פנוי ולכן אם תקפוץ לו התראה על פרק חדש הוא יאזין לו בסמוך לפרסום הפרק

לא – כי כל המהות של הפלטפורמה הזו היא האזנה מתי שנוח לכל אחד, מכל מקום ובכל זמן. ואני רואה את זה בסטטיסטיקות, גם שלי וגם של לקוחות.

מה אפשר לעשות כדי לקבל יותר נתונים?

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לקבל יותר נתונים על העדפות ההאזנה לפודקאסט שלכם:

להבין את קהל היעד שלכם ואת הזמינות שלו – למשל: אמהות בסופי שבוע פחות זמינות, אני רואה את זה בנתונים. אם הקהל שלכם הוא סטודנטים – אז בקרים זה זמן שנוסעים בו לאקדמיה. אם זה פודקאסט לילדים אז דווקא כן סופי שבוע כשנוסעים לטיולים עם ההורים ושמים ברכב.

להסתכל בסטטיסטיקות – פודבין מאפשרים לכם לראות נתוני האזנה לפי ימים ושעות. בפלטפורמות השונות אפשר לבדוק הורדות לפי ימים. קחו בחשבון שבסמוך לפרסום אתם תראו את ההורדות של המנויים שלכם, בעיקר אלה שהפעילו הורדת פרקים באופן אוטומטי דרך האפליקציה דרכה הם מאזינים.

לנסות ימים שונים ולבחון לאורך זמן את הנתונים – כמובן שזה תלוי בסטטיסטיקות שלכם ובכמות ההאזנות, ככל שיהיו יותר יהיו לכם יותר נתונים, אבל אתם פשוט יכולים להתנסות

להחליט שאתם מפרסמים בשעה קבועה ואפילו להכריז על כך בפרקים – כך תרגילו את המאזינים שלכם שלא משנה מה, הפרקים יפורסמו תמיד באותו היום ובאותה השעה, כך שעם הזמן הם פשוט יזכרו לבד וזה יגדיל את הסיכויים לכך שיאזינו

לעשות סקר מאזינים – אם אתם בקשר עם המאזינים שלכם אתם יכולים לעשות סקר ולבדוק איתם. לא וודאי ולכל אחד תהיה את הדעה שלו.

לסיכום:

היום והשעה לא קריטיים, ואם קרה ופרסמתם פרק גם בזמן הכי גרוע שיכול להיות מבחינת קהל היעד שלכם, הדברים החשובים באמת הם: תוכן מעולה והתמדה.

גם אם המאזינים שלכם יפספסו פרק אחד, ברגע שתקפוץ להם התראה על פרסום פרק נוסף, אם הם ייכנסו הם יראו שיש עוד פרקים שטרם האזינו להם.

ניתוח מקרה:

הסטאפ לפי הצילום של אודסיטי שצירפה צפנת בפוסט הזה:

ניתוח מקרה תקלה באודסיטי

השאלה של צפנת:

“משום מה 2 המיקפונים הוקלטו יחד ובמפוצל (כנראה מיקרופון ימין ושמאל, נכון?).

השאלה- מה עשיתי לא נכון? וגם איך אני יכולה לערוך את זה נכון עכשיו? כאמור לצערי מיקרופון אחד מכוון גבוה מדי.

השתמשתי בממשק behringer umc204 hd, רמקול אחד היה סמסון Q2ו מחובר לכרטיס קול ומיקרופון שני בלו ייטי מחובר ישירות למחשב (חיבור USB)”

התשובה שלי:

כביכול שני המיקרופונים חוברו למחשב, כל אחד דרך התקן ה-USB שלו, אבל אודסיטי יכול לזהות רק התקן אחד, כלומר: מה שהיה מחובר זה הממשק אודיו (סימנתי באדום בתמונה), ולכן רק המיקרופון שהיה מחובר אליו הוא זה שקלט.

הניחוש שלי הוא שמי שדיבר עם הסמסון (זה שהיה מחובר לממשק אודיו) הוא זה שאצלו גלי הקול גבוהים, ומי שדיבר לתוך הייטי הוא זה שאצלו גלי הקול נמוכים יותר כי הסאונד שלו נקלט למעשה דרך הסמסון.

עדכון:

בעת הלייב צפנת ציינה כי דווקא נראה שהבלו ייטי הוא זה שהיה מחובר ולא הסמסון מכיוון שהעוצמה של המרואיינת דווקא היתה הגבוהה (המראיינת היתה עם הבלו ייטי). 

במקרה זה, ההשערה שלי היא שמה שגרם לבעיה זה שצפנת חיברה שני התקני USB, שכן חיבור של יותר מהתקן אחד עלול לשגע את המחשב (מגבלת רוחב פס במחשב) ולכן מאוד יכול להיות שבסופו של דבר הבלו יטי הוא זה שנקלט ולא הסמסון דרך הממשק אודיו.

מסקנות:

לא ניתן לחבר שני התקנים לתוכנת ההקלטה – היית צריכה או להשתמש בייטי לשניכם (פחות מומלץ) או לחבר שני מיקרופונים דינאמיים לממשק אודיו.

הטראק הינו סטריאו אבל שני הצדדים אותו הדבר – מכיוון שהיה רק מיקרופון אחד מחובר לממשק. אם היה מיקרופון נוסף אז הסאונד שלו היה נקלט בצד השני.

עדיין ניתן לערוך את הפרק – כן אפשר להיתקל בבעיה בעריכה אם דיברתם יחד ואת רוצה להשתיק צד אחד או לסנן רעש של צד אחד. אבל עדיין ניתן לערוך. בסיום תעבירי את הקובץ דרך שירות Auphonic והוא יאזן את הסאונד לשניכם.

מהו האורך האופטימלי לפרקי הפודקאסט?

מהו האורך האופטימלי לפרקי הפודקאסט?

מהו אורך מומלץ לפרקים בפודקאסט זו שאלה שחוזרת על עצמה המון! כמעט בכל שיחת ייעוץ, וגם בקבוצות השונות ברשתות החברתיות.

החלטתי לתת לכם את הטיפים שלי בעניין, כמו תמיד, אין תשובה חד משמעית, אבל אני מקווה שהטיפים שלי יעזרו לכם להגיע להחלטה הנכונה עבורכם ועבור הפודקאסט שלכם.

בלייב דיברתי על הנושאים הבאים:

  • פתיח ודברי פתיחה [מדקה 0:00]
  • למה החלטתי לדבר על הנושא? [מדקה 0:54]
  • האם יש כזה דבר אורך אופטימלי לפרקים? [מדקה 3:47]
  • טיפים לאורך פודקאסט בפורמט ראיון [מדקה 9:03]
  • טיפים לאורך פודקאסט בפורמט סולו [מדקה 15:13]
  • האם כדאי לפצל פרקי פודקאסט ארוכים? [מדקה 17:33]
  • איך תדעו מתי המאזינים שלכם נוטשים את הפרק? [מדקה 23:25]
  • מענה על שאלות של צופים [מדקה 27:42 ]
  • מושג השבוע – CLIPPING [מדקה 38:40]
  • דברי סיום [מדקה 45:43]

כדי לקבל עדכונים בכל פעם שאעלה ללייב הצטרפו לרשימת התפוצה שלי בקישור הזה (אל דאגה, אני לא מציקה יותר מדי) ועשו לייק לעמוד הפייסבוק של “אודיובריין – פודקאסטים לעסקים

הקלטת הלייב:

להאזנה כפודקאסט:

סיכום בנקודות:

למרות הסיכום, אני ממליצה לצפות בהקלטת הלייב, מכיוון שבלייב עצמו אני מרחיבה ומשתפת הרבה מעבר למה שרשום בסיכום, וגם תוכלו לצפות בשתי פינות בלייב: “פינת שאלות ותשובות” שם אני עונה על שאלות של צופים ו”פינת מושג השבוע” בה אני מרחיבה על נושא אחד מעולם הפודקאסטים.

האם יש כזה דבר אורך אופטימלי לפרקים?

בקצרה… לא!

אלו כמה שאלות שכדאי לכם לענות עליהם ושיעזרו לכם להבין מה אורך הפרקים האידאלי עבורכם:

  • מהו פורמט הפודקאסט? האם אתם מקליטים פודקאסט סולו? עם שותף? תוכנית ראיונות?
  • כמה דוברים יהיו בפודקאסט? ככל שיש יותר דוברים הפרקים יהיו יותר ארוכים בדרך כלל כי זו שיחה ורוצים לתת לכולם להתבטא. אם אתם עושים פודקאסט לבד אז כנראה שיהיה קצר יותר.
  • מה אתם רוצים להעביר בפרק? מה המסרים העיקריים? מהן הנקודות עליהן אתם רוצים לדבר? יכול להיות שכדי לסקור את כל הנושאים שהעליתם אתם צריכים יותר זמן
  • מה המאזינים שלכם מעדיפים? היו בקשר עם המאזינים שלכם, ואני לאו דווקא מתכוונת ללשאול אותם, כי לכל אחד תהיה דעה שונה, אלא פשוט הסתכלו בסטטיסטיקות שלכם ונתחו את נתוני ההאזנה, אילו פרקים היו הכי פופולאריים? מה אחוז הנטישה?

טיפים לאורך פודקאסט בפורמט ראיון:

  • ראיון עומק אמיתי לוקח זמן – אני ממליצה על ראיון סביב ה-45 דקות עד שעה כי אני מאמינה שכדי להוציא ראיון עומק אמיתי צריך זמן, למרואיין לוקח לפעמים זמן להתחמם, להרגיש בנוח מולכם ומול המיקרופון ולהיפתח בפניכם (רלוונטי במיוחד לראיון אישי יותר, שהוא פחות מקצועי אלא יותר השראתי).
  • חשבו מראש מהן הנקודות העיקריות לשיחה – תגיעו מוכנים לשיחה כדי למצות את מלוא הפוטנציאל והערך ממנה. הבינו מה המסר או המסרים העיקריים שאתם רוצים להעביר ושזה מה שיהיה לכם כל הזמן לנגד העיניים שלכם. אם מגיעים לא מוכנים הרבה פעמים השיחה יכולה להתפזר או להיות “ליד” אבל לא בדיוק. אף פעם אל תפחדו לשאול עוד שאלה ולהעמיק עוד בנושא מסויים אם הוא משרת את המטרות והמסרים שאתם רוצים שיעברו.
  • אם מדובר בראיון מקצועי יותר מאשר אישי – יכול להיות שפה באמת ניתן לקצר את משך הראיון, אבל שוב, חשוב לשבת ולהבין יחד על מה אתם רוצים לדבר ולוודא שאכן אתם עוברים על כל הנקודות החשובות שאתם רוצים לגעת בהן והיו סופר ממוקדים.
  • אם מדובר בשיחה עם שותף קבוע – גם פה ניתן להכין מראש את הנקודות ובהחלט לקצר את זמן הראיון, כי מדובר באיש שיחה קבוע איתו, וכבר מראש יש כימיה, לאורך הפרקים אתם נהים יותר משופשפים וההקלטות מתבצעות בסינרגיה ובתיאום.

טיפים לאורך פודקאסט סולו:

  • פרקים קצרים וממוקדים – בפודקאסט סולו ללא ספק אפשר לעשות פרקים קצרים וממוקדים, אין ספק שלשמוע אדם אחד בודד מדבר יכול להיות פחות מעניין מלשמוע שיחה של כמה אנשים. יש פודקאסטי סולו של 5 דקות ויש גם של 30 דקות. זה בסדר ואתם צריכים למצוא את מה שמתאים לכם.
  • תלוי אישיות – כמובן שזה גם מאוד תלוי אישיות, ויש אנשים שסוחפים מאוד באישיות ובדיבור שלהם, ואפשר להאזין להם שעות.
  • ניסוי וטעיה ובדיקת סטטיסטיקות – לכן שוב אני חוזרת לעניין של הסטטיסטיקות, קפצו למים, צברו האזנות, תנתחו את הסטטיסטיקות ותשפרו תוך כדי תנועה

האם לפצל פרקי פודקאסט ארוכים?

גם פה אין כמובן תשובה חד משמעית,לכל אחד יש את הרגלי הצריכה שלו. הנה כמה נקודות לחשוב עליהם לפני שמחליטים:

למה לא לפצל את פרקי הפודקאסט:

  • יש מאזינים (כמוני) שמעדיפים להחליט עבור עצמכם כמה לצרוך ולעצור את הפרק מתי שמתאים להם ולא אוהבים שקובעים עבורם
  • אפליקציות הפודקאסטים שומרות בדיוק את הדקה בה הפסקתם להאזין, כך שכשתחזרו לפרק תמשיכו בדיוק מאותה הנקודה
  • יש נגנים שמאפשרים להאיץ את הפרק וזה מקצר משמעותית את זמן ההאזנה

למה (ומתי) כן לפצל את פרקי הפודקאסט:

  • אולי זה עלול להרתיע מאזינים להאזין אם מדובר בפרק מאוד ארוך
  • אם הנושא רחב ויש המון מה לומר עליו אפשר לעשות סדרת פרקים ולפצל את הנושא לסדרה בת X פרקים
  • אפשר לשקול במקום לפצל פשוט להנגיש את התוכן בעוד דרכים – לתמלל את הפרקים, להוסיף CHAPTER MARKERS (יש נגנים כמו פקטיבייט שתומכים בפונקציה הזו)

איך תדעו מתי המאזינים שלכם נוטשים את הפרק?

  • בשירות האחסון שלכם תקבלו סטטיסטיקות כלליות על נתוני ההאזנה של הפודקאסט שלכם, כמו: כמה הורדות היו לכל פרק, מהם הפרקים הפופולאריים ביותר, דרך אילו פלטפורמות האזינו לפודקאסט שלכם. תוכלו גם לעשות השוואה בין הפרקים. כל שירות מציע סטטיסטיקות מעט שונות.
  • באייטיונס קונקט, גוגל פודקאסטס וספוטיפיי תוכלו לקבל סטטיסטיקות של אחוזי נטישה עבור כל פרק.
  • בספוטיפיי ניתן ממש להיכנס לאנליטיקס ולראות ממוצע האזנה של כלל המאזינים לפרק, אחוז האזנה לאורך הפרק וכמה השלימו את הפרק.
  • בגוגל פודקאסטס ניתן לדעת באופן כללי כמה מתוך הפרק הואזן באחוזים
  • באייטיונס קונטקט – סך הכל שעות האזנה, משך האזנה פר מכשיר, ממוצע צריכת הפרק, כמה מתוך מי שהאזין נרשם כמנוי לפודקאסט

 כמה מילים לסיכום:

  • בשורה התחתונה: פשוט קפצו למים והתנסו. אני מבטיחה לכם שבסופו של דבר, אלו שימצאו ערך בתכנים שלכם, הם ימצאו את הזמן להאזין להם. בסופו של דבר מדובר בסדרי עדיפויות.

הפודקאסטים שלי:

קישורים רלוונטיים: