דנית בן דוד

פודקאסט ככלי לימודי עבור עסקים:

יצירת קורסים מקצועיים כפודקאסט או הנגשת קורסים קיימים כפודקאסט כאלטרנטיבה למי שרוצה להאזין איפה ומתי שנוח לו

יצירת פודקאסט מקצועי עם תכנים מקצועיים – יכולים להיות נגישים לכלל דרך כל הפלטפורמות (פודקאסט ציבורי) או נגישים רק לאנשים ספציפיים (נניח לקוחות) באמצעות פודקאסט פרטי

הקלטת הרצאות שמעבירים בכנסים, בארגונים וכו’ והעלאתם כפודקאסט כחומר העשרה נוסף או כהרצאות ממוקדות על נושאים ספציפיים

ניתוחי מקרה / תהליכים שעברו ביחד עם לקוחות – גם כטסטימוניאל להצלחה, וגם לתת לאורך הפודקאסט את הכלים והשיטות שהשתמשו בהם עם הלקוחות

ניתוחי מקרה / מתן ייעוץ ממוקד בלייב (מוקלט כפודקאסט) – ללא / עם עלות לעשות ניתוח מצב בלייב, כלומר: להקליט את הניתוח כפודקאסט ואז להפיץ אותו. כמובן שיהיה בהסכמת המרואיין. לדוגמא: הפודקאסט של רוזין רוזנבלום שנתנה ייעוץ שיווקי בלייב בפודקאסט שלה לעסקים במהלך תקופת הקורונה.

עסקים שיש להם פודקאסט ככלי שיווקי: יעל גלזר וערן שטרן, שניהם התראיינו בפודקאסט שלי “מאחורי המיקרופון” על כמה הפודקאסטים תורמים להם מבחינה עסקית ושיווקית

פודקאסט ככלי לימודי עבור חברות וארגונים:

כלי להעשרת הידע של העובדים בחברה / הארגון – בחברות וארגונים גדולים יש לרוב מרכזי הדרכה המעבירות הדרכות לעובדים. ניתן להקליט חלק מהתכנים כפודקאסט כהשלמה / כהעשרה / במקום הדרכות.

מעולה מבחינת חיסכון במשאבים – מקליטים פעם אחת והרבה אנשים יכולים להאזין.

כלי ליצירת עניין עבור העובדים – פודקאסטים שהעובדים עצמם מקימים בארגון בשביל הארגון / החוצה לקהל היעד של הארגון. יוצר עניין, מחזק את הקשר עם הארגון, מטמיע טוב את הערכים ואת החזון של הארגון

לחיזוק הקשר עם העובדים – ראיונות ומאחורי הקלעים עם העובדים והמנהלים בארגון

פודקאסטים של חברות וארגונים: שופרסל, לייף בייבי, דורקס, עלי שלכת ועוד ועוד…

פודקאסט ככלי לימודי עבור מרצים ומוסדות אקדמיים (בתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות וכו’…):

כלי מעולה להעברת החומר בצורה חדשנית ומעניינת והטמעתו בצורה מיטבית – כחלק מההכנה לשיעור (חומר רקע להאזנה במקום לקריאה), כחומר משלים לאחר השיעור, כחומר העשרה נוסף. אפשר להקליט את התכנים פעם אחת ולהשתמש בהם שוב ושוב

ככלי שיווקי – מאפשר להגיע לקהל חדש, לדבר על נושאים הרלוונטיים לקהל המתעניינים על מנת למשוך אותו להגיע לימים הפתוחים ואז להירשם. אפשר לקיים שיחות / ראיונות עם בוגרי המוסד האקדמי ואיפה הם היום (מעולה ככלי שיווקי)

ככלי לחיזוק המותג של המוסד האקדמי – המוסד ייתפס ככזה המאמץ טכנולוגיות חדשות המותאמות לדור הצעיר

ככלי לחיזוק הקשר עם הסטודנטים – לתת להם לקחת חלק בכתיבה, בהנחיה, בשיווק ובהפצה כדי להגדיל את תחושת השייכות, עוזר להטמיע את החומר בצורה מעניינת או ממש לאפשר לסטודנטים ליצור תוכניות פודקאסט על החומר הנלמד

ראיונות אישיים עם סגל האקדמיה (מאחורי הקלעים) – תורם גם לחיבור עם הסטודנטים הקיימים וגם נותן הצצה למי ששוקל להירשם למוסד האקדמי

הנגשת מחקרים רלוונטיים בצורה מעניינת באמצעות הפודקאסט

דוגמאות למוסדות אקדמיים בארץ יש להם פודקאסט:

• אוניברסיטת תל אביב – חפירות וירולוגיות, זמנים
• אוניברסיטת בן גוריון – הפודקאסטים של האגודה הסטודנטיאלית
• אוניברסיטת בר אילן – בר דעת אפליקציית הפודקאסטים שלהם
• אוניברסיטת אריאל – החדשנים

דוגמאות למרצים שיש להם פודקאסט – ד”ר אילן אבקסיס שהתראיין בפודקאסט שלי (מומחה לתנ”ך ומזרח קדום), ד”ר ליאורה רביד, ד”ר תמר עילם גינדין, ד”ר כרמל וייסמן (חוקרת ומרצה בנושאי תרבות דיגיטלית)

לסיכום:

אם מעניין אתכם ליצור פודקאסט לימודי אני ממליצה לכם להאזין לפודקאסטים שציינתי בלייב ולנסות לפצח את הקונספט המתאים עבור הפודקאסט שלכם

חשבו על קהל היעד שלכם ונסו למצוא את הדרך הנכונה עבורכם על מנת שהפודקאסט אכן יהווה כלי יעיל ושימושי לכם ולקהל שלכם

דרכים למימון הוצאות הפודקאסט:

1. חסויות / פרסומות:

אחת הדרכים הפופולאריות ביותר להכניס כסף מהפודקאסט היא על ידי חסויות / פרסומות. בדומה למה שעושים בתוכניות רדיו. מאוד פופולארי שהפרסומות והחסויות יאמרו בקול ובטון האישי של יוצר הפודקאסט.

רצוי מאוד לפרסם שירותים ומוצרים שרלוונטיים לקהל היעד שלכם ושאתם מאמינים בהם.

לרוב התשלום הולך לפי כמות הורדות, אבל זה תלוי מאוד בהסכם מול המפרסם.

אתם יכולים ליהנות מתשלום עבור פרסומות גם אם אין לכם כמות האזנות מטורפת, אם יש לכם פודקאסט נישתי וסופר ממוקד ובעל ערך למפרסם זה שווה לא מעט.

2. פטראון:

פטראון הוא למעשה מימון המון, כלומר: מימון על ידי קהל המאזינים שלכם. יש את אתר פטראון שמאפשר לכם להקים תוכנית כזו. בדיוק כמו בפרויקט מימון המון בהדסטארט וכו’ אתם יוצרים מספר מסלולים בטווחי מימון שונים ותשורות שונות לפי סכום התמיכה.

מדובר בתשלום חודשי קבוע, חיסרון במיוחד בקהל הישראלי שלא כל כך אוהב תשלומים קבועים. אבל אם יש לכם קהל מאזינים הדוק ואוהד, זו ללא ספק יכולה להיות אחלה אופציה עבורכם, וגם עבור קהל המאזינים שלכם לתמוך בהמשך קיום הפודקאסט.

3. קישורי שותפים (אפיליאט):

מדובר למעשה בתוכנית בה אם מישהו רוכש שירות דרך קישור שותפים שלכם אתם למעשה מקבלים עמלה על כך.

גם פה אני ממליצה לא סתם להמליץ על כל שירות, אלא שזה יהיה שירות שאתם התנסיתם בו, אוהבים אותו ומשתמשים בו. כדי לתת ערך מוסף, אתם יכולים אפילו להזמין את המאזינים שלפנות אליכם בשאלות נוספות לגבי השירות.

היתרון הוא שאתם לא חייבים באמת להתדיין מול אותן חברות שיש להן תוכניות שותפים, אלא זה מאוד נפוץ היום שאפשר להירשם דרך אתר החברה לתוכנית השותפים, ליצור קישור שותפים ייחודי ולהפנות אליו.

איך מפנים? מציינים את הקישור בהקלטת הפרקים, שותלים את הקישור באתר הפודקאסט ואז אנשים מקליקים, נכנסים ונשתל להם ה-cookie, כך שאם הם רוכשים דרככם אתם תקבלו עמלה.

החיסרון הוא שצריך למצוא תוכנית שווה שנותנת עמלה מכובדת, אולי אפילו תשלום חודשי חוזר על כל הפניה (אם נניח התשלום עבור השירות הינו חודשי)

4. תשלום עבור ראיונות:

אופציה שאני פחות אוהבת היא לקבל תשלום עבור ראיונות, ז”א שהמרואיינים ישלמו לכם עבור הגעה לפודקאסט והשתתפות בו.

לא אותנטי בעיניי, הראיון יכול להיות מוטה. אבל זו אופציה

5. ראיונות ממומנים:

כלומר, לעשות מראש פרקים מסויימים שהם ממומנים על ידי חברה מסויימת. או לעשות איתם שיתוף פעולה ולהזמין מישהו מטעמם לדבר על נושא מסויים, או ליצור פרק על נושא מסויים ולציין שמדובר בשיתוף פעולה עם חברת XYZ

6. תמיכה בדאנה:

במקום ליצור תוכנית פטראון בה סכום התמיכה הוא חודשי וקבוע מראש, פה מדובר בתמיכה פריסטייל. 

כלומר: כל מאזין שמעוניין תומך בסכום העולה על רוחו. אפשר להשתמש בשירותי סליקה, העברה בביט וכו’.

7. קידום מוצרים ושירותים:

הדרך הכי טובה בעיניי להרוויח מפודקאסט היא על ידי יצירת וחיזוק המותג שלכם. מדובר בכלי שיווקי שיאפשר לכם להפגין את הידע שלכם לעולם, ליצור קהל מאזינים הדוק שעוקב אחריכם ואח”כ מעוניין גם לרכוש מוצרים ושירותים שלכם.

יש המון עסקים שכבר עושים זאת היום, והמספר רק הולך וגדל. אתם יכולים להאזין לפודקאסט שלי “מאחורי המיקרופון – מאחורי הקלעים של פודקאסטים ישראלים” ולשמוע מפודקאסטרים אחרים כמה הפודקאסט תרם ליצירת וחיזוק המותג שלהם, גם אם לא התכוונו לכך כשהקימו במקור את הפודקאסט.

אתם יכולים למכור ישירות מוצרים, ז”א לפרסם שירותים ומוצרים, כמו ספר, הרצאות, ייעוצים, קורסים, סדנאות ועוד… ואתם יכולים פשוט להגדיל באמצעות כך את החשיפה שלכם, ליצור קשרים חדשיםף לפתוח הזדמנויות עסקיות חדשות ועוד ועוד… השמיים הם באמת הגבול!

8. פודקאסט פרטי:

להרבה שירותי אחסון יש אפשרות ליצור פודקאסט פרטי. 

פודקאסט פרטי הוא פודקאסט שפתוח רק לאנשים ספציפיים שאתם מאפשרים להם גישה.

מאוד נפוץ ליצור פודקאסט שהוא סגור רק ללקוחות משלמים, אתם יכולים ליצור קורסים שלמים ולאפשר אליהם גישה בתשלום.

בארץ פודקאסט פרטי עוד לא תפס תאוצה אבל אני צופה שזה יקרה בעתיד הלא רחוק.

לסיכום:

אל תחששו לרצות לממן את הוצאות הפודקאסט שלכם באיזו שהיא דרך. זה לא אומר כלום לגבי איכות התוכן, ואתם לא צריכים להתנצל על כך או לוותר.

אתם צריכים פשוט להתנסות ולמצוא את הדרך המתאימה לכם.

ואל תגידו לאף אחד שפודקאסט שיש בו פרסומות לא יצליח.

בארצות הברית זה מאוד נפוץ להכניס פרסומות ולהרוויח מהפודקאסט, אז בטח ובטח שגם בארץ.

אם כדי להמשיך ליצור תוכן שווה ובעעל ערך אתם צריכים איך שהוא לממן את ההוצאות של הפודקאסט, לכו על זה. המאזינים הנאמנים שלכם יהיו איתכם.

סיבות נפוצות למעבר:

• המאפיינים של הפלטפורמה לא מספקים עבורכם
• לחילופין, יש מאפיין ספציפי שחשוב לכם ולא נמצא בשירות הנוכחי שלכם
• רצון לסטטיסטיקות מפורטות יותר כמו שבקאסטבוקס הסטטיסטיקות מאוד מוגבלות ומינוריות
• מעבר משירות חינמי לשירות בתשלום
• לחילופין, הוזלת עלויות בין שירותי אחסון
• מעבר לשירות אחסון יציב יותר

איך עוברים?

• רוב השירותים מאפשרים מעבר בקלות ואפילו יש להם מדריך מפורט ומעבר פשוט ומהיר מכל השירותים הפופולאריים אליהם
• צריך לעשות הפניה של הרסס מהשירות הישן לשירות החדש (נקרא 301 permanent redirect)
• צריך להעביר את כל המידע וקבצי המדיה מהשירות הישן לחדש – רוב שירותי האחסון יעשו זאת עבורכם

דברים שחשוב לשים אליהם לב /דגשים:

• סטטיסטיקות – תאבדו את הסטטיסטיקות הקודמות שלכם
• אתם יכולים לייצא את הסטטיסטיקות לקובץ אקסל ואפילו לעשות צילומי מסכים של הסטטיסטיקות הישנות למקרה הצורך
• כל שירות אחסון מודד סטטיסטיקות בצורה מעט שונה ולכן יכול להיות פער בין הסטטיסטיקות בשירות הישן לסטטיסטיקות בשירות החדש
• מעבר פשוט – המעבר מאוד פשוט וקל ורוב המקרים ואין מה לחשוש ממנו
• בדקו את השירות החדש קודם – רוב השירותים נותנים תקופת ניסיון בחינם, נצלו אותה כדי לבחון ולהתנסות עם השירות לפני קבלת ההחלטה הסופית
• מעבר הנתונים – לכל פרק יש מזהה ייחודי וחשוב מאוד שהוא לא יישתנה. באנגלית נקרא GUID. רצוי לבדוק עם השירות אליו אתם רוצים לעבור האם הוא משנה את המזהה הייחודי הזה. אם משנה, זה יגרום לפרקים לרדת שוב לאחר המעבר וישפיע על הסטטיסטיקות שלכם, וגם לא יהיה נעים ונוח למי שכבר האזין. מידע נוסף לגבי GUIDs – Global Unique Identifier
• הטמעת הנגן החדש – לא לשכוח להטמיע את הנגן מהשירות החדש באתר שלכם במקום הנגן הישן. אם יש לכם הרבה פרקים זה סזיפי אבל אפשרי

אז, האם כדאי לעבור או לא?

• תלוי מה הצורך שלכם ומה הסיבה שבגללה אתם עוברים
• בגדול אם שירות האחסון שבחרתם מפסיק לשרת אתכם או לא נותן לכם יותר את המענה אז אתם ממש לא צריכים להישאר כבולים אליו יותר

האם לפתוח בלוג?

למה נועד? לתכני טקסט. בגדול בלוג נועד יותר לשיתוף תכנים שהם טקסט. כמובן שלשלב בהם וידאוים זה מבורך ויכול לעזור לקדם את התכנים בצורה אורגנית טובה יותר.

יתרון: אם כתיבה באה לכם בקלות אז זה מעולה. אני התחלתי עם אתר החברים של אודיובריין שהוא סגור אבל בסגנון בלוג ובהמשך התחלתי את תוכנית הלייבים השבועית שלי.

חסרון: קידום ארוך. קחו בחשבון שלקדם בלוג בצורה אורגנית לוקח המון המון זמן ולכן מדובר בעיקר בהשקעה לטווח הרחוק.

האם לפתוח ערוץ יוטיוב?

יש כל מיני סוגי ערוצים: יש את אלה שטוענים שצריך לעשות ערוץ יוטיוב מושקע עם וידאוים מהוקצעים ומדויקים. יש כאלה שפשוט מעלים כל מיני תכנים בצורה רנדומלית. בחו”ל יש ערוצים מאוד פופולאריים שיש להם תוכנית לייבים קבועה ביוטיוב והם מקבלים עשרות ומאות אלפי צפיות ויותר ללייב, כשכל לייב הוא הפקה מטורפת.

יתרון: גם יוטיוב הוא מנוע חיפוש מעולה כי הוא שייך לגוגל. בארץ קשה מאוד להגיע למסה מטורפת של צפיות, לדעתי יוטיוב בארץ עובד בעיקר בנישות מאוד ספציפיות כמו לייף סטייל, ביוטי וכו’… אבל יש גם יתרון כי אפשר להתברג ביוטיוב עבור מילות מפתח יחסית בקלות, כמובן הכל תלוי במילת המפתת ובתחרות.

חסרון: חסם הוידאו. אם לצלם סרטונים בא לכם בקלות מעולה. אם פחות ואתם מוצאים את עצמכם נאבקים עם זה ולא מצליחים להתמיד ולהרים סרטונים אז אולי זה פחות בשבילכם בתור התחלה.

האם לפתוח פודקאסט?

זה יותר אינטימי וגם פודקאסטים הולכים והופכים ליותר ויותר פופולריים כך שיותר אנשים מחפשים פודקאסטים שמעניינים אותם ועדיין יחסית אין כל כך הרבה בארץ.

יתרונות: פודקאסט הוא כלי מושלם לדעתי כי הוא לא כולל וידאו ואז, פותר את בעיית החסם שיש להרבה אנשים מול מצלמה. יש הרבה פחות ציוד מוידאו, לא צריך לדאוג לתאורה. גם את עניין החסם הטכני אפשר באמת לפתור מאוד בקלות.

אפשר בקלות להתברג בתוצאות חיפוש. נניח אם מחפשים מילת תיאור ואז את המילה פודקאסט יכולים להגיע אליכם. כמובן שיש עוד, שיטות לקידום הפודקאסט בצורה אורגנית ולא רק, אבל זו דרך מעולה ויחסית קלה.

חסרונות: לא מצאתי חסרון מטורף, למעט העובדה שהוא גוזל המון זמן, אבל גם בלוג או ערוץ יוטיוב.

לסיכום:

ההמלצה שלי בסופו של דבר היא לשלב בין הכל, אבל לעשות את זה בקצב שמתאים לכם.

תתחילו עם מה שהכי בא לכם בקלות ותתקדמו משם.

לדוגמא אני התחלתי עם תוכן כתוב, ובהמשך הוספתי את הלייבים השבועיים שעולים בעמוד הפייסבוק ועכשיו גם ביוטיוב. בעבר הייתי מעלה את הקלטות הלייבים באופן ידני ליוטיוב.

ולפני כמה חודשים התחלתי להעלות את התכנים גם כפודקאסט. כך אני מרוויחה גם אנשים שמעדיפים לקרוא את התוכן, גם כאלה שמעדיפים לצפות וגם כאלה שמאזינים דרך אפליקציות הפודקאסטים.

אז כיום אני מעלה לבלוג את סיכום הלייב שאני מכינה תמיד מראש, מטמיעה את הקלטת הלייב מיוטיוב באתר ומטמיעה את הנגן של הפודקאסט + מצרפת קישורים לאפליקציות הפופולאריות.

מה זה הדהוד ואיך הוא נגרם?

כאשר גלי הקול יוצאים מהפה שלנו לחלל החדר הם נתקעים באובייקטים השונים בחדר ומתחילים “לקפץ” בחלל.

אם יש אובייקטים שעשויים מחומרים סופגים (וילונות, שטיח ועוד…), גלי הקול או חלקם נספגים באותם אובייקטים במקום לקפץ חזרה בתוך החלל.

הדהוד (Reverb) נגרם כאשר אין אובייקטים סופגים ואז גלי הקול פשוט מקפצים להם הלוך ושוב בחלל עד שדועכים.

לא מדובר בהד (אקו) שנשמע כמו סדרה של קולות שחוזרים על עצמם במרחק (כמו בחדר ענק או על ראש הר), אלא

בריברבשן מדובר על הארכה של הסאונד שנתקע באובייקטים בחדר

גם לא מדובר בזליגת סאונד שנגרמת כאשר הסאונד זולג ממיקרופון של דובר אחד למיקרופון של דובר אחר. על כך דיברתי בלייב אחר.

איך למזער את ההדהוד במהלך ההקלטה?

להקליט בחדר קטן / בינוני

חדר מרופד עד כמה שניתן – לספוג כמה שיותר גלי קול (וילונות, רצוי עבים, שטיח, ספה, ספוגים, שמיכה ואפילו כריות מול המיקרופון)

לבחור חדר שלא יהיו בו המון אובייקטים קשים כמו ויטרינה, או לפחות לא לשבת ממש ממול

להשתמש במיקרופון דינאמי ולא קונדנסר – פחות רגיש לרעשי רקע ולכן יקלוט פחות רעש מהסביבה

לא להשתמש במיקרופון פושטי ביותר – לרוב מיקרופונים שמגיעים בערכות בעליאקספס / אמזון

לדבר קרוב למיקרופון – פחות רעשים מהסביבה יכנסו לתוך המיקרופון ולתוך ההקלטה

לא להקליט בממ”ד שעשוי מקירות בטון

איך לתקן הד בפוסט פרודקשן (בעריכה)?

אפקט Dereverb – באדובי אודישן

באודסיטי אין אותו, יש Gate

אפקט Gain שמאפשר לכם לחתוך תדרים נמוכים וזה מעולה גם לטיפול בזליגת סאונד

יש כל מיני תוספים שלרוב רוכשים / לעורכי סאונד יש ויכולים לעשות עבודה טובה יותר

אם צריך לשלוח לעורך סאונד

לסיכום

אם תעקבו אחר כל ההנחיות הנ”ל סביר להניח שלא תחוו בעיה של הד / הדהוד בהקלטה

בסופו של דבר מדובר בניסוי וטעיה

קחו את הציוד והקימו אותו בכמה חללים שונים (נניח אם אתם מקליטים בבית) ובדקו איפה מופק הסאונד הכי איכותי. כמובן שיש עוד שיקולים כמו נוחות, אם יש לכם חדר פחות נוח אבל בו הציוד יכול להישאר פתוח ולא תתעסקו עם ההקמה שלו כל הזמן זה גם חשוב. תעשו את השיקולים שלכם.

אם אתם מקליטים ראיונות, קחו לטובת העניין בן / בת הזוג, קולגה או חבר שיעזור לכם לבדוק

בדקו את הסאונד דרך אוזניות איכותיות ולא דרך רמקול של מחשב / אוזניות של טלפון נייד

או להשאיר ככה או להעביר לעורך סאונדReverb

מה תוכלו לעשות כדי שההיענות של המרואיינים תהיה גבוהה יותר?

לשמור על אנונימיות – להתראיין לפודקאסט אבל בלי פרטים מזהים, כך שיוכלו להרגיש בנוח לשתף. מכיוון שמדובר בפודקאסט זה גם יותר קל כי זה רק אודיו ולא וידאו.

לעוות קצת את הקול – אם אי חשיפת פרטים לא מספיקה, ניתן גם בעריכה לשנות מעט את הקול כך שגם אם בטעות מישהו שמכיר את אותו מרואיין הוא לא יוכל לזהות אותו כי הקול יהיה קצת משובש

לעשות תיאום ציפיות מראש לגבי הנושאים שעליהם תדברו / לא תדברו – סופר חשוב לעשות תיאום ציפיות עם המרואיינים, לעבור בדיוק על אילו נושאים הם מעוניינים / מוכנים לדבר ועל אילו לא.

לומר שניתן לערוך החוצה הכל ושזה לא בלייב – וכמובן שאם יש צורך, ניתן לומר להם שהפודקאסט אינו מוקלט בלייב ושהם יכולים לבקש להוריד קטעים אם אמרו משהו חושפני מדי או משהו שלא התכוונו. רק חשוב שבעריכה תורידו את הקטע הזה ולא תפספסו

לאשר את הפרקים מראש עם המרואיינים – משהו שאני פחות אוהבת כי הוא עלול לגזול הרבה זמן ולעכב את מועד פרסום הפרקים, אבל הוא יעיל, וזה להעביר את הפרק לאחר עריכה לאישור המרואיין. מאוד חשוב רק לבקש ממנו שאם יש משהו שהוא מעוניין להוריד שירשום לכם באיזו דקה החלק הזה מופיע אחרת זה יגזול עוד יותר זמן. שימו לב שזה לא נגרר לניואנסים כי אחרת לא תצאו מזה.

שתפו למה אתם רוצים להזמין אותם – מה המטרה שלכם? מה אתם רוצים שהמאזינים שלכם יקבלו מהפרק? זה יכול להגדיל את הנכונות של הצד השני שינסה לחשוב על פתרון איך כן להשתתף בראיון.

כמה טיפים שיעזרו לכם במהלך הראיון:

גלו אמפתיה, רגישות וסבלנות במהלך השיחה – במיוחד אם מדובר על נושאים מאוד רגישים, לא תמיד קל לדבר עליהם.

עשו מינגלינג לפני כדי לשבור את הקרח – לפעמים לוקח זמן לאנשים להיפתח, לכן אם תיצרו קרבה כבר מהתחלה זה יאפשר להם להיפתח יותר בקלות

בקשו מאנשים להאזין לפודקאסט ולהתרשם – אם יש אנשים שאתם חוששים שלא יסכימו להגיע וודאו שיש לכם כבר כמה פרקים ותנו להם להתרשם מהפודקאסט. זה יכול לעזור להם להשתכנע ולהבין שלא מדובר בפודקאסט “צהוב.

לסיכום:

זה לא פשוט להזמין אנשים להתראיין על נושאים רגישים, אבל זה אפשרי ויש לא מעט פודקאסטים שכבר עושים זאת.

שתפו את המרואיינים באפשרויות הנ”ל וזה בוודאות ישפר את הנכונות שלהם להשתתף.

הממהרים

• מגיעים ברוח סערה, רוצים לגשת ישר לעניינים ולהמשיך לעיסוקיהם.
• איך למנוע (או לפחות לנסות) – לבקש לשריין זמן להקלטה + לפחות עוד שעה אם זה פרונטלי / חצי שעה אם אונליין (מרווח ביטחון).
• מה לעשות כשבכל זאת נקלעים לסיטואציה הזו עם מרואיין – בשביל זה חשוב לעשות שיחת תיאום ציפיות מקדימה ואז לא תרגישו שאתם לא מוכנים לקראת השיחה. אם למרואיין אין זמן לשיחה מקדימה זה יכול להדליק נורה אדומה. לנסות להתעקש על אפילו שיחה קצרצרה. זה יכול קצת לעזור לשבור את הקרח. אפילו קצת. לשלוח שאלון מקדים שגם יעזור לכם בהכנה. לעשות הכנה טובה (תמיד) וזה ייתן לכם תחושת ביטחון. להכין לעצמכם שאלות / נקודות. אם יש לכם היכרות קודמת איתם אז זה פחות נורא, אפילו יכול להיות אפקטיבי דווקא.

המתרגשים

• זה מאוד טבעי להתרגש לקראת ראיון, כשכל הפוקוס עליהם וזה מאוד יכול להלחיץ.
• כמה דברים שאפשר לעשות כדי להפיג את הלחץ והמתח:
• בנוסף לשיחה טלפונית לפני, אפשר לשלוח את השאלות / נקודות מראש לשיחה. זה מאוד יכול לעזור להם לדעת לקראת מה הם הולכים.
• לומר להם להביא איתם דף עם כמה נקודות – שיעשו הכנה זה מעולה
• לומר להם להאזין לפרק שניים בפודקאסט שלכם שידעו איך הולך להיות פחות או יותר הפלואו של השיחה.
• לומר להם שאתם גם מאוד מתרגשים – זה ממש עוזר ואפילו מפתיע אותם לפעמים
• להתחיל במינגלינג קצר לפני ההקלטה
• לעשות הקלטת ניסיון ולתת להם לחוות קצת את המיקרופון והמעמד
• ללחוץ על הקלט ולדבר סתם
• לומר להם שזה ממש טבעי שהם מתרגשים ושהפודקאסט לא מוקלט בלייב, הם יכולים לעצור בכל שלב, להעיר הערה, לשתות מים, ללכת לשירותים, לנשום…
• והכי חשוב… תשרו אווירת נינוחות. גם אם ההתרגשות ממש מפריעה לרצף השיחה, תנו להם להרגיש שהכל בסדר. פשוט תערכו קצת יותר את החלקים הללו.

חסרי הביטחון

• אלו לרוב מרואיינים שלא מורגלים להיות בקדמת המיקרופון / לא התראיינו בהמון מקומות וקשה להם אולי לבטא את עצמם.
• למנוע – לפני שאתם סוגרים עם מישהו ראיון בדקו אותו ברשתות החברתיות, נסו להבין ולגלות קצת יותר על המרואיין הפוטנציאלי. לא תמיד תוכלו לגלות זאת כי לרוב מי שלא רגיל למעמד לא ממש נמצא בקדמת המיקרופון / המצלמה גם ברשתות החברתיות. נסו לשוחח איתו בטלפון ולהבין מהשיחה.
• אם אתם ממש רוצים לראיין את אותו אדם פשוט הזמינו אותו לראיון וקבלו זאת בהבנה. תנו לו גם חיזוקים ותנו לו להרגיש שאתם בקצב שלו.
• הטיפים שתקפים לגבי המרואיין המתרגש תקפים גם פה ומאוד יכולים לעזור.

הלא משתפים פעולה

• קצת יותר נדיר, אבל יכול להיות שמאוד תרצו לראיין מישהו, אולי זה מישהו שאתם עוקבים אחריו תקופה ארוכה, אין לכם היכרות אישית איתו אבל אתם כן עוקבים אחר הפעילות שלו ברשתות ואתם ממש רוצים לראיין אותו.
• אם שיחה טלפונית ומינגלינג לפני הראיון לא עזרו ואתם מרגישים באנרגיות שמשהו לא עובר חלק בראיון אפשר לעשות כמה דברים:
• להוציא לעצמכם מהראש שזה קשור אליכם ולנסות להוציא מהראיון את המקסימום
• לנסות לזרום עם המרואיין ולא להתנצח בשום מצב
• להפסיק לרגע את הראיון ולנסות לעשות חישוב מסלול מחדש
• לגנוז את הראיון
• בכל מקרה, לא לקחת קשה מדי את המצב. לא תמיד תוכלו לדעת מראש מה עבר על הבן אדם לפני שהגיע לראיון. אולי רב עם בן הזוג, אולי לא ישן טוב בלילה, אולי הוא לא במיטבו מסיבה אחרת, ואולי פשוט אין ביניכם כימיה.
• אני בכל מקרה ממליצה להאזין להקלטה ויכול להיות שתופתעו לטובה.

לסיכום:

• לרוב המרואיינים שתזמינו כנראה יהיה משהו מכל סוג שציינתי פה וזה מעולה.
• אם תעשו שיחה מקדימה ותאום ציפיות רוב הראיונות ילכו לכם ממש אחלה ואפילו ממש תיהנו מהם.
• הכי חשוב שאחרי כל ראיון תצליחו לזהות איפה היה לכם יותר מאתגר, מה היה יותר קל ומה פחות ותנסו להשתפר לפעמים הבאות.